פנים רבות לבנות האדם אך שלה מיוחדות במינן.
בעיניה ישנו משהו... מעין ניצוץ של הכרה.
כשהיא מסתכלת עלי עיניה רואות בי אדם אחר,
טוב יותר... את אהובה.
ייתכן והדלקתי בה ניצוץ של אהבה.
צחוקה ילדותי, גל של רומנטיקה מתעורר-
בקרבי רק מחשבות עלייה. כן, אני כנראה דלוק על לאה.
ריח גופה מתוק כיין גורם לטירוף חושים.
יש לה כבוד זאת ניתן לראות גם כשהיא ניצבת מולי ערומה
כביום היוולדה. על כול זאת ידעו לספר עליה אותם המלומדים –
שזכו מכבר לטעום מהצוף.
מבטה נח עלי, הוא איננו ביקורתי אלא מפויס.
כשמבטינו נפגשים קולות העולם משתתקים.
עיניה הן חלון לתאבת יצרים.
היא יודעת מה לעשות...
מזמן עברנו את השלב של מה עלול לקרות אחרי נשיקה אחת בודדת.
שפתיה הותירו טעם לעוד...
השארנו את השמרנות מאחורינו וחשפנו את הצד הכי בסיסי בטבע האנושי-
הצורך במגע ואהבה. קצב ליבנו פועל כאחד. מאותו הרגע חדלנו מלהיות שניים.
ישנם מעשים שאין צורך להכביר שאין צורך להכביר עליהם במילים.
כך התחילו תהליכים שהובילו לדברים. שהסתיימו במערכת יחסים-
אשר התנפצה לרסיסים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה