תמונת השער:

תמונת השער:

יום שני, 28 בספטמבר 2009

צבע (נימרוד שיף)

בואו ניצבע את הקשת בענן, נמחק את התקווה משלל הצבעים נתאחד כולנו לצבע אחד.
ניאחז באשליה כי כולנו אותו הדבר. נעלים עין משורת ההבדלים שמעניקים לנו ייחוד.
נחייה בשלווה בעולם שקוע בצבע שחור ולבן.
נתאחד הטיפשות וחוסר הבהירות, נדגול בהתנהגות לא בוגרת. נשאף לחוסר קידמה
תרבותית תמידית. נחדל מלבצע הפיכות, מלהרעיד את הספינה פן ניפול למים
ונטבע. כך נציל חיים ונשלם באנושיות שאיבדנו בדרכנו.

יום רביעי, 23 בספטמבר 2009

בראותי דמותך / נימרוד שיף

כתבתי לך שורות אלא שתדע מאיפה באת, שתוכל להבין לאן אתה הולך.

בראי למרחוק

זכורה בלבי אהבה. אותה אהובה שבבוא הימים תכיר כאמך.

היא הייתה לי כמשוב רוח קריר ביום חמסין, תמיד מרעננת

ביופייה שרק שני לה זו חוכמתה.

בראי למרחוק

נשקפת מולי ילדותך. כה זיכוכה היא במתיקות חמוצה.

אז באת בימים, ועדין לא זקפת קומתך.

בראי למרחוק

משתקפת לי דמותך נערי הכה מתוק ותמים. בזמנים הללו

תרם למדת דרכי אדם ואת רוע האנושות איתם.

בראי מקרוב

הכול חוזר אליך כפי הנראה ההיסטוריה לא נלמדת,

ולקחי העבר נהפכים לחטאי ההווה.

יום ראשון, 20 בספטמבר 2009

אגדת לך לך / מאת נימרוד שיף

האגדה מספרת על לך לך , האיש אשר בא בטוב והלך כשרע. אותו פלוני אלמוני שאיננו מזיק לאיש.

באגדה מסופר על היום שבו התהלך לך לך כשפניו נפולות. העצב ניכר בעיניו.

הוא חש כמו באותו תאריך נוראי , תשע באב.

ויאמר אליו חברו: "מה לך, לך לך ?"

"הנני עצוב בשל הדברים אותם איבדתי" ענה לו.

וימשיך חברו הטוב לדובב אותו: :"אפשר לחשוב שחרב עליך ביתך"

"ביתי עדין עומד על תילו" ניכר עדיין הדיכאון בקולו.

וישאל אותו חברו משכבר הימים : "אפשר לחשוב שעולמך קרס..."

"כול אשר לי נותר שלי. אך לעולמי עד אבדה תמימותי...בשל כך אשב כאן

בצד הדרך ואבכה" ייבב המסכן.

ועודד אותו החבר השמח בחלקו: "אולי איבדת את תמימותך, אך זכית במתנה יקרה מפז."

וירם לך לך פניו, ויפנים את דברי חברו הרוצה בטובתו "אתה זכית במתנת הפיקחון.

למדת ממה עליך להיזהר. אין יותר נפלא ממידע שכזה." שמע זאת לך לך ואורו פניו.

השכיל הוא להבין כי ישנה עוד תיקווה למרות הכאב והצער על התמימות שנכחדה.

יום חמישי, 17 בספטמבר 2009

מכתב שני למערכת : (by nimrod schif)

"יש לי בשבילך הפתעה" המנהלת סגרה מאחוריה את דלת משרדה והתייצבה מולי. אצבעותיה שיחקו בשיערה הערמוני

בעוד ששפתיה הנחיתו עלי הצעה שגברים רבים לא יכלו לעמוד

בפניה. הייתי מאוד מופתע לרעיון המזמין שנמסר מהאישה

המאוד חמימה.

עדיין קשה לי להחליט ביני לבין עצמי אם נפלתי למלכודת דבש או שודלתי לביצוע מעשים מגונים לאחר שעות העבודה.

הגבתי בחיוך אך לא יכולתי לנחש כיצד יחסינו האינטימיים ישפיעו על הסובבים אותנו. בעיות רבות יכולות לקרות בין

נשים לגברים בסביבת עבודה לחוצה, בעיקר כשאתה מוסיף

קרטוב של מין אל המעמד הלחוץ מראש.

כבר מהמפגש הראשון מערכת היחסים איתה הייתה מאוד מורכבת וטעונה. לאחר שהוספנו את הסקס וביחד איתו צרפנו

אובססיה ופרנויה. אני חייב לציין שיחסי עובד ומעביד תקינים אף פעם לא היו ביני לבינה.

המפתיעה הוא שאיש לא הבחין בפרשת המין. ייתכן כי אף אחד

לא חשב כי גבר גם יכול להיות מוטרד מינית במקום העבודה.

בפניך אני מוכן להודות כי גנבתי את ליבה. מצחיק לחשוב-

זכיתי להיות מועסק על ידה בשתי משרות שונות. אפשר להאשים אותי בחוסר מוסר, נו, שיהיה... אז מה?!

נראה לי כי ,נכון להיום היא מצדה מעדיפה שהמצב ישאר ללא שינוי. אך בעלה אדם חשדן מאוד, ורגיש לשינויים ולו הכי קטנים

בהתנהגותה של אשתו, החליט לשכור בלש פרטי.

הבלש בלש אחרינו, הוא מצדו הגדיל ראש והצליח לתעד את

מערכת יחסינו הסודית. איזה מקצוע מצצני יש לאותו חוקר פרטי. למרבה צערה של הממונה מעלי חשפו אותנו ברבים.

כנקמה הוא פרסם את הראיות באינטרנט. בעלה המתוסכל השתמש בסרט התעודה ונתן לעולם להיחשף למעללי מי שהולכת להיות גרושתו.

אני הצלחתי לשרוד למרות הפרסום הרע בעוד ההיא ששמה

חמק מזיכרוני התמוטטה ביחד עם נישואיה. לאחר שהיא פוטרה

קודמתי והתמקמתי בעמדה ניהולית נחמדה.

יום שני, 14 בספטמבר 2009

תחיית המתים חלק א/ NIMROD SCHIF

מהשמיים נפלו כוכבים, כמו גשם של דגים,
להאיר את המתים, ולהשיבם לאור הזרקורים.
זו איננה משאלת לב, אלא התגשמות של חזיון
תעתועים עתיק יומין.

יום ראשון, 13 בספטמבר 2009

לעשות לך שמח/ נימרוד שיף

מה עייפו עיניך? ונשמתך נעצבה.

את בוהה אל על מחסירה פעימה.

למה האושר ניתק ממך, יקירה?

שובה אלי. התעוררי לחיים.

העניקי לי פעם נוספת, בפעם האחרונה:

לזכות ולראות את הבזק הברק שבשחור אישונייך.

תני לי להציץ אל חלונות נפשך ולראות שם את

אותה אהבה ישנה ומתוקה.

יום שבת, 5 בספטמבר 2009

אירוע אינטימי – נימרוד שיף

פנים רבות לבנות האדם אך שלה מיוחדות במינן.

בעיניה ישנו משהו... מעין ניצוץ של הכרה.

כשהיא מסתכלת עלי עיניה רואות בי אדם אחר,

טוב יותר... את אהובה.

ייתכן והדלקתי בה ניצוץ של אהבה.

צחוקה ילדותי, גל של רומנטיקה מתעורר-

בקרבי רק מחשבות עלייה. כן, אני כנראה דלוק על לאה.

ריח גופה מתוק כיין גורם לטירוף חושים.

יש לה כבוד זאת ניתן לראות גם כשהיא ניצבת מולי ערומה

כביום היוולדה. על כול זאת ידעו לספר עליה אותם המלומדים –

שזכו מכבר לטעום מהצוף.

מבטה נח עלי, הוא איננו ביקורתי אלא מפויס.

כשמבטינו נפגשים קולות העולם משתתקים.

עיניה הן חלון לתאבת יצרים.

היא יודעת מה לעשות...

מזמן עברנו את השלב של מה עלול לקרות אחרי נשיקה אחת בודדת.

שפתיה הותירו טעם לעוד...

השארנו את השמרנות מאחורינו וחשפנו את הצד הכי בסיסי בטבע האנושי-

הצורך במגע ואהבה. קצב ליבנו פועל כאחד. מאותו הרגע חדלנו מלהיות שניים.

ישנם מעשים שאין צורך להכביר שאין צורך להכביר עליהם במילים.

כך התחילו תהליכים שהובילו לדברים. שהסתיימו במערכת יחסים-

אשר התנפצה לרסיסים.

יום רביעי, 2 בספטמבר 2009

בעל החלומות מבגדד- נימרוד שיף

הרחק מכאן בעיר בגדד, יושב לו אדם. יושב ויושב,

חושב וחושב על מה? על מי?

על ההון אותו הוא הולך לצבור. בדמיונו הוא איש עשיר ואתור נכסים, כמובן שבחלומו אותו רווק נשוי פלוס שנים.

וישנה איזו מאהבת בצד יושבת ממתינה רק לו ומאוהבת בו.

במציאות גיבורנו הוא גנב עצלן ונצלן, איש מסוכן בשביל

אחדים ומסכן בשביל אחרים.

אי שם בלב ליבו של המדבר במקום המכונה בגדד.

מסתתר אדם ורוקם בראשו תוכניות. הוא מתכנן כיצד

יגיע היום ובו יהיה סולטן היושב בארמון ולרשותו הרמון

וסריסים. יום ולילה חולם הגנב בהקיץ שבכול נפשו יתפטר

מכל הדאגות.

בשוק הומה אנשים המצוי בעיר בגדד, חי לו אדם כה בודד אשר

מרוב חלומות על משרתים ושפחות ולפעמים על הרפתקאות מזדמנות, שכח שגם בעלי החלומות צריכים להתפרנס בכדי שיתאפשר להם לשרוד.