ירושלים: עיר ששווה דיון בין לאומי/ נימרוד שיף

השבוע האחרון הנושא הישראלי שניצב בזירה הבין לאומית הוא ירושלים. מי היה מאמין כי עיר הבירה הישראלית יהווה מחלוקת בקרב אנשים כל כך חשובים? אני מודע לכך כי ירושלים מאוד חשובה לשלוש הדתות הגדולות של תקופתנו: הנצרות, איסלם והיהדות. אבל בתקופה זו היא עדין בירת ישראל. ואם יש כבוד כולשהו לזכותה של מדינת ישראל להחזיק ריבונות ושטח -אז יש לכבד זאת כמו שמכבדים כל זכות של מדינה אחרת.
את הפלשטינים אני מבין, הם לא באמת מכירים במדינת ישראל. אחרת הם לא היו מחפשים כל הזמן תירוצים להפסקת תהליך השלום. ואני אומר הפסקה, כי עוד לפני שישבו ודיברו על ירושלים והשכונות הערביות שבמזרחה - התפוצץ התהליך בגלל
שהופסקה ההקפאת הבניה בהתנחלויות ביהודה ושמרון. (למי שלא יודע, אני מזכיר שוב - ירושלים לא התנחלות היא בירת מדינת ישראל). והם מפחדים מריבוי האכלוסיה היהודית בצדה המזרחי של העיר ובכך לסכן את האפשרות כי השכונות
הערביות לא יסופכו למה שתהפוך למדינה הפלסטינאית. אבל, אם כל הכבוד להם ולפחד שלהם (שהוא מוצדק, לדעתי)
לשם כך צריך לשבת ולדון על הדברים ולא להכריז על ברוגז כמו ילדים בגן.
אז מה עכשיו? מי מעיז בעולם לערער בזה על הריבונות הטבעית של ישראל...אולי הגיע הזמן שארה"ב תחזיר שטחים למיעוט האינדאנים שעדין חיים בקרבה, או שאובמה ייתן למדינה אחרת להכתיב לו את מה טוב או לא טוב למדינתו. דברים כמו - האם לבנות בוושיגטון או שלא...זה די מעצבן לשמוע בתקשורת שמדינה אחרת, אפילו גדולה ומכובדת כמו ארה"ב נתפלת לסוגיה שמהתחלטה לא היתה אמורה להיות שנויה במחלוקת. אם באמת רוצים לשבת ולדון על דברים לא צריכים ליצור תנאים להמשך
המשא ומתן- צריך פשוט לשבת , לדבר ולבצע לכן ולכן. צעדים היסטורים פשוט עושים! אחרת הם לא מתרחשים!

איזה מין שלום?

איזה מין שלום רוצים הפלסטינים? מעצם זה שהם לא מכירים במדינת ישראל כמדינה של
העם היהודי, הם מכשילים את השלום מראש. לדעתנו ההקפאה משמשת רק כתירוץ.
במקרה ושיחות השלום יתפוצצו לשני הצדדים בפנים יש לזכור כי: לא ישראל היא האשמה היחידה,
יש עוד בן זוג לריקוד המושחת הזה, אלא הם הפלסטינים. זה לא יכול להיות שלום אמיתי אם הפלסטינים שמדברים על הזכויות שלהם אך שוללים את הזכויות של אזרחי מדינת ישראל, ואת הריבונות הישראלית בצד הגבול שמעבר לקו ה"ירוק."

דו"ח השקר של האו"ם.

היום האו"ם פירסם את הדו"ח על המשט מטורקיה אל חופי עזה.
על פי הדו"ח ישראל היא זאת שתקפה באופן מופרז את אותם פעילי "שלום".
למי שיצא לקרוא את המאמרים הקודמים בבלוג בנושא זה, יודע כבר את דעותינו.
לפי מה שנתן ללמוד מאמצעי התקשורת : הדו"ח אינו מתייחס כלל לפעילים שתקפו עם אלות מוטות וסכינים
את חילי צה"ל. ובנוסף הם אומרים כי יש להעמיד לדין את מדינת ישראל.
מה שהיה במשט זאת הגנה עצמית, של חיילים שעמדו בפני סכנה של הרג ,לינץ' וחטיפות.
האם האלימות של הפעילים לא היתה מופרזת? האם דמם של החיילים הישראלים לא שווה בפני האו"ם?
הדו"ח נכתב בידי חברי ארגון זכויות האדם של האו"ם, שלפיו הם שוללים את הזכויות של אזרחי ישראל.
לדעתי צריך לשאול: מי תקף את מי קודם? האם היירי של חיילנו קדם להתנפלות "פעילי השלום" עם האלות
המוטות והסכינים. האם אכפת להם מאותו חייל ראשון שירד לספינה וזכה בקבלת פנים מלאת שנאה ואלימות.
למה איש לא מאשים את הארגון שהיה אחראי על המשט עצמו ובחירת המשתתפים בו.

פסוקו של יום שני

תעזרו לי להבין למה בכל פעם שישראל נכנסת למשא ומתן מול הרשות הפלשטינית, אנחנו זוכים מצדם בפיגועים ואיומים על פיגועים. (אסור לשכוך שגם בנוסף אותם האיומים האלו ממומשים בסופו של דבר), ועוד בנוסף לכך ממשיכים להאשים אותנו
בעולם כי אנחנו מדינת אפרטהייד ובגזענות ....

על טורקיה.

אני חושש שישראל איבדה מזמן את טורקיה כידידה, לצערי אין לכך קשר למה שהתרחש על סיפונה של אונית המרמרה. אלא ברגע שארדואן עלה לשלטון בטורקיה. ארדואן דחף ודוחף את טורקיה אל מה שהגדיר בזמנו נשיא ארה"ב ג'ורג בוש הבן "ציר הרשע". אני מוצא לנכון לציין זאת בגלל הלקיחת צד של השלטון בגורמים טרוריסטים והתחת האשמות חסרות ביסוס. אותי מעניין למה אנחנו לא ממהרים להוציא את שגרירנו משם ולנתק איתם את היחסים. טוב, פוליטיקה ודיפלומטיה זה משחק של גדולים, אך אולי אנחנו כל כך
עסוקים בלחפש את הקשר האיראני ולא קוראים את הכתובת הטורקית שעל הקיר?
אתמול בהפגנות בטורקיה נשמעו קריאות מאוד מלחמתיות, הקוראות להמשך האלימות פה באזור.
המגף הטורקי רוצה עוד דם תחת רגליו הוא לא מסתפק בארמנים, יוונים וכורדים עכשיו הוא בא לרמוס את הישראלים. הבעיה שלו, שאנו גם יודעים להלחם. וזאת השלטון שם יודע טוב מאוד מאחר ובמשך שנים רבות
הוא נהנה משיתוף פעולה בטחוני עם מדינת ישראל. לא אנחנו האלה שצריכים לשנות את ההתנהגות שלה זה טורקיה שבחרה ללכת נגד מדינת ישראל.
אני מאוד חושש כי מי שיושב כיום בממשלה עושה בחירה שגויה בבחירתו בלהיות עיוורים ולהכיר בכך שטורקיה כבר בחרה את הבחירה שלה, ולכן יש להתיחס אליה בהתאם.