שירו של הנווד \ נימרוד שיף

קולך ממשיך לקרוא לי לנדוד .
בגללך אינני נם בלילות, ולא נרדם ביום.
כמו זומבי מתהלך ברחובות.
נע ונד כמחוסר בית.
אני הוא הנווד משולל מאדמה.
משותת תחת כיפת שמיים.
תר אחריך נשמה תאומה.
מאחורי אלפי שנות נדודים.
לפני צפויים כאלפי הזדמנויות...