בשבילם עצר העולם מלכת. הכול יכול להתנפץ לאלפי רסיסים, בכל שנייה שעוברת.
זיעה קרה כקרח נוטפת ממצחו של החבלן בעודו מנסה לברר עם עצמו:
מה כדאי לנתק קודם, את הרוע מהטירוף או את ההיגיון מהפתרון?
עיניו משוטטות בקדחתנות, מחפשות פתרונות במקומות לא קיימים.
בעיסוק הזה אסור לקבל רגליים קרות או ידיים רועדות.
אם ייפול עכשיו האסימון זה עלול להיות מאוחר מדי.
אז המוות יזכה בממשלה – מי מעוניין לעורר את השד הזה מהבקבוק?
הפצצה מונחת מולו. "אתה בסדר?" לשותפו קשה למחוק את הפחד מקולו.
"אתה יודע כמה פצצות יצא לי לפרק בחיי..." משיב החבלן הזקן והבתול.
"יותר מדי?"השותף הצעיר מוסיף בנימה צינית.
"כן, משהו כזה" מכאן הכול תלוי במכאניקה פשוטה, משחקים מקדימים
וקצת כימיה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה