קטע פוליטי / אשר ונימרוד שיף.

אתמול ראיתי בטלוויזיה כתבה על יהודים שחושבים שהם עושי טוב, אך לדעתי בסופו של דבר הם בסך הכל חיים את השקר הפלסטיני. אני חושש כי הרוע משתולל בקרבנו, ראיתי אותו בתגובות השונאה הקוראת להחרים מוצרים ישראלים. הם קוראים לשחרר את פלסטין, אבל המחיר עלול להיות להשמתדנו.
חלקם עומדים מאחורי אותם משטים של שנאה, משטי הטרור.
באותה הכתבה הציגו את אדם שפירו, פעיל שמואל, שהיה אחד מהאחראים למשט. באותו שידור הוא טען כי חיל צה"ל אשר ירד בחבל ירה אש חיה לעברם של אותם "דורשי שלום", אבל בברור רואים כשהחיל יורד בחבל הפעילים מתחילים להכות אותו.
בעולם מקשקשים על כיבוש,אבל לאן נעלם הטרור הפלסטיני? לא מספיק כי עשינו התנתקות? אני שואל אותכם להחרים את ישראל זה יעיל? לדעתי מרושע הוא הדבר.

לכבוד המשט השני שבדרך

מאז המשט הראשון שניסה לפרוץ את הסגר הימי המותל על עזה, התחילו לצוץ אצלי יותר ויותר שאלות. אותם ברצוני לעלות
בפניכם. למה תמיד פעילי שלום משתתפים בהפגנות אלימות הכוללות שריפת דגלים ? לפעמים ניתן לראות אותם גם משתמשמשים בנשק קר או זורקים אבנים... אולי אני נאיבי או סתם טיפש- אך לצערי אינני מצליח להבין כיצד אדם
שקורא לשלום ועזרה לזולת בא ומבצע מעשים שגוררים אלימות כלפיו או כלפי חבריו המשתתפים איתו.
אני הטיפש והתמים שרואה את התמונות באינטרנט, וגם אפילו זכיתי לחזות בהפגנה אחת או שתיים חושב כי למרות כול
ההצהרות של אותם "אנשי שלום" הם מזמן שכחו כי למושג הזה יש גם פירוש. תמיד יש לי את ההרגשה כי אותה הפגנה ממלא צורך למשוך תשומת לב בקרב המפגינים. הבעיה היא שבסופו של דבר מדובר בחיי אדם. ואותם פעילים שחושבים על
המסכנים שלהם הם באים לעזור בסופו של דבר, הם לא בני האדם היחדים בסיפור הזה. יש גם את החיילים או השוטרים,
אזרחים הנמצעים במקרה באזור והם נפגעים מאותם פעולות של "שלום".
זה דבר מענין כי פעילי זכויות אדם, מצליחים לעשות אפליה בין קבוצות של אנשים. ובדרך כלל רק בודדים זוכים למנת נחת
מהפעולות שלהם. למה ישנם מתנדבים הפועלים די בסתר מבלי לעורר כל תשומת לב מיותרת (עם זה בעזה או באפריקה, ושטחים מוכי אסון ומצוקה ברחבי העולם) שבאמת מצליחים להביא לתוצאות חיוביות בקרב אותם אוכלוסיות המוגדרות כקורבנות.
למה שלא נקרא להם בשמם ונפסיק לאפשר לאותם "צדיקים" להשתמש במסיכות - אנרכיסיטים ומחרחרי מלחמה.
הספינה המובילה את המשט בדקות אלה לעבר חופי ישראל, שבכוונתה לנסות ולשבור את המצור הימי על עזה. נקראת על שם
של בחורה אשר הקדישה את חייה לפחות בהצהרותיה ל"שלום", וזכתה למוות טראגי בידי דחפור צבאי.
שוב שמו של צה"ל צץ פה בהקשר לא חיובי, אך למה לשמור על מסורת של הרס עצמי - במקום ליזום פעולות חיוביות
אשר יתנו אושר לילדים ואזרחים ברחבי העולם. למה לשלוח ספינה למסלול התנגשות עם צבא?
שוב אולי אני הטיפש שלא מוצא הגיון בלרוץ במסלול התנגשות ששוב יגמר במרחץ דמים... אשר יביא רק לתוצאות הפוכות.
אולי אני מטורף או היחיד ששפוי פה- זה אתם תחליטו- אך אני רואה במשט הזה ניצול ציני של מושגים שתמיד ראיתי אותם
כדבר חיובי כמו שלום, אחווה. הייתכן ומתכנני המשט מונעים על ידי כוונות פוליטיות? ותושבי עזה ישארו שוב ללא סיוע
הומנטרי וזאת באשמת אותם "גאונים" שחושבים שהם יצליחו לזכות בחמש עשרה דקות תהילה על גב ילידי עזה המסכנים.
אולי לזה התכוונו כשאמרו קורבנות השלום.